על הרומן לנוער «דברים שאינם נראים» מאת אנדרו קלמנטס

בוקר אחד מתעורר בובי פיליפס, נער בן 15, ומגלה שגופו הפך לבלתי נראה. הגילוי משנה את חייו מן הקצה אל הקצה: הוא אינו יכול עוד ללכת לבית הספר, לבלות עם חבריו או לנהל את שגרת חייו כרגיל. ברומן «דברים שאינם נראים», אנדרו קלמנטס משתמש ברעיון הפנטסטי הזה כדי לעסוק בבדידות ובקושי לשמור על קשר עם אחרים.

בוקר אחד מתעורר בובי פיליפס, נער בן 15, ומגלה שגופו הפך לבלתי נראה. הגילוי משנה את חייו מן הקצה אל הקצה: הוא אינו יכול עוד ללכת לבית הספר, לבלות עם חבריו או לנהל את שגרת חייו כרגיל. ברומן «דברים שאינם נראים», אנדרו קלמנטס משתמש ברעיון הפנטסטי הזה כדי לעסוק בבדידות ובקושי לשמור על קשר עם אחרים.

הרומן ראה אור לראשונה בשנת 2002. בשנת 2016 יצאה לאור באיראן מהדורה בפרסית בתרגומו של אמיר חיידר באטני. הספר ראה אור בהוצאת שוקופה, המתמחה בספרות ילדים ונוער ופועלת במסגרת הוצאת אמיר כביר.

כשהשגרה נקטעת
משפחתו של בובי מנסה לשמור את מצבו בסוד. אביו, פיזיקאי במקצועו, מנסה להבין מה גרם לאי־נראותו ולמצוא דרך להשיב את המצב לקדמותו. כל עוד התעלומה נותרת בלתי פתורה, הולכות ומתבררות ההשלכות על חייו של בובי: הוא נאלץ להתרחק מבית הספר ומחבריו ולמצוא דרך חדשה להתמודד עם המציאות שנכפתה עליו.

אולם הסיפור אינו מסתכם בניסיון לפתור תעלומה יוצאת דופן. האי־נראות מערערת את עולמו של בובי, נער שגם קודם לכן נטה להסתגר, ומאלצת אותו להתמודד עם אובדן השגרה ועם הקושי לשמור על קשריו עם האנשים הקרובים אליו.

קשר אנושי מעבר למראה החיצוני
אחת הדמויות המרכזיות ברומן היא אלישיה, נערה עיוורת שבובי פוגש. הקשר שנוצר ביניהם מרחיב את יריעת הסיפור ומעביר את המוקד מן התעלומה הפנטסטית אל שאלות של תקשורת, קרבה והבנת הזולת.

האי־נראות של בובי והעיוורון של אלישיה הם חוויות שונות, ואין לראות בהם מצבים זהים או שקולים. עם זאת, המפגש ביניהם מעורר שאלה: עד כמה היכולת שלנו להכיר אחרים וליצור עמם קשר מושפעת מן המראה החיצוני ומחוש הראייה?

דמותה של אלישיה מוסיפה לרומן גם ממד הנוגע לייצוג אנשים עם מוגבלות בספרות הילדים והנוער. היבט זה עשוי לעניין קוראים צעירים, הורים, אנשי חינוך וספרנים בתרבויות שונות.

מעבר לפנטזיה
קלמנטס מחבר בין מצב דמיוני לבין חוויות המוכרות לבני נוער: הצורך בחברות, בעצמאות, בקבלה ובתחושת שייכות. האי־נראות אינה רק תעלומה שבובי מנסה לפתור; היא מאלצת אותו לבחון מחדש את יחסיו עם משפחתו וחבריו ואת מקומו בעולם.

באמצעות השילוב בין עלילה פנטסטית לחוויות אנושיות מוכרות, הרומן מזמין קוראים צעירים מרקעים תרבותיים שונים לחשוב על בדידות, שייכות ועל חשיבותם של קשרים בין־אישיים.

פרסים והכרה
בשנת 2004 זכה הרומן בפרס ספרי משפחת שניידר, המוענק מטעם איגוד הספריות האמריקאי ומכיר ביצירות המציגות באופן אמנותי את חוויית המוגבלות בספרות לילדים ולבני נוער. בשנת 2005 זכה הספר גם במדליית הקוראים הצעירים של קליפורניה. נוסף על כך, האתר הרשמי של הסופר מציין כי הספר נכלל ברשימת הספרים הטובים ביותר לצעירים של איגוד הספריות האמריקאי לשנת 2002.

הפרסים וההכרה שקיבל הספר, לצד עיסוקו בבדידות ובמוגבלות, מציבים אותו בהקשר רחב יותר של ספרות הילדים והנוער. הם גם מציעים נקודת מוצא לקוראים המתעניינים בסיפורים על גיל ההתבגרות, על התמודדות עם שונות ועל האופן שבו בני אדם יוצרים קשר זה עם זה.