מעבר לאלגוריתם: הפנים האמיתיות של העם האיראני

המציאות של העם האיראני מול העם האיראני באינסטגרם

אנו נמצאים במרכז מלחמה היברידית עצומה – זו שמתחילה בתקשורת, קולנוע ורשתות חברתיות, מתמשכת דרך סוכנויות חדשות וערוצי טלוויזיה, ומסתיימת בהתערבות בעניינים דיפלומטיים של מדינות. קמפיין מתוכנן בקפידה, במיוחד בשני העשורים האחרונים, נועד להרחיק את העם האיראני מאמונותיו הדתיות ומתמיכתו הבלתי מתפשרת ברפובליקה האסלאמית של איראן.

מיזם רב-צדדי זה החל במימון עצום לרשתות טלוויזיה אנטי-איראניות ובהפקת סרטים שמעוותים בוטה את ההיסטוריה נגד העם האיראני ועמם המפואר. הוא ממשיך באיומים חוזרים מנציגי כוחות שליטה כמו ארה"ב, המשטר הציוני ואירופה, וכן בהפרות חוזרות של הסכמים בינלאומיים – הכל בניסיון לפנות את הדרך לסכסוך צבאי נגד איראן.

האם נוכל להתעלם מעיוותי ההיסטוריה בסרטים כמו 300, ארגו ועשרות אחרים? או לשכוח את ההפרות הברורות של הסכם הגרעין מ-2015 על ידי ארה"ב ואירופה? או להתעלם מתמיכה פיננסית ומודיעינית ישירה מפלטפורמות שממוקמות בארה"ב לתקשורת אנטי-איראנית שמקדמת אלימות ומפרה סטנדרטים עיתונאיים?

הרפובליקה האסלאמית ועמה העם נמצאים בלב מלחמת מידע ודיפלומטיה משמעותית. כל המאמצים הללו נועדו לנתק את הקשר העמוק בין העם האיראני לממשלו ולבודד את האמונות השורשיות של האומה השיעית הגדולה ביותר בעולם.

למרות זאת, בניגוד לשקרים החוזרים של התקשורת העוינת, הקשר בין העם לממשל לא נחלש. למעשה, העוינות החוזרת מארה"ב ואירופה חיזקה את האחדות הלאומית והעצימה את הסנטימנטים האנטי-אמריקאיים, האנטי-קולוניאליים והאנטי-ציוניים.

למרות מיליוני הדולרים שהושקעו, האמונות הדתיות של העם האיראני לא פחתו – הן התחזקו. קיימים דוגמאות אמיתיות, אם כי לעיתים מייצגות פחות ברשתות החברתיות, שמוכיחות זאת: מהגברת ההשתתפות של הצעירים בטקסים דתיים כמו ארבעה עשר (ערביין) ובבתי ספר רוחניים, ועד לפופולריות הגדולה של תוכניות טלוויזיה כמו "מהפל", שהתרכזו בקוראן ויצרו חלק מהתכנסויות הדתיות היפות ביותר באיראן ומעבר לה.

דוגמה נוספת היא הקמפיין הלאומי "חיים עם הפסוקים", יוזמה דתית-חברתית שהושקה במהלך הרמדאן. מדי יום קוראים האיראנים יחד פסוק מהקוראן ומשקפים את משמעותו. בשנה הראשונה בלבד, הקמפיין משך 20 מיליון משתתפים – מספר מרשים שמעיד על האמונה העמוקה של העם האיראני באסלאם.