סיפורו של הספר «איש מזריה» אינו מתחיל באירועי הדמים שהטביעו את חותמם על שמה של העיר, אלא דווקא בסביבה המשפחתית ובזיכרונותיה של אמו, סאלחה. הסופרת האיראנית הצעירה נג'מה ג'וואדי בוחרת לפתוח את סיפור חייו של השייח' איברהים זכזכי בפרטים האישיים האלה, ולהציג את שורשיו המשפחתיים והחברתיים לפני שהיא מתארת את התפתחותו לדמות בולטת בתנועה האסלאמית בניגריה. בהמשך עוקב הסיפור אחר התפתחותו הרעיונית, היכרותו עם הגותו של האימאם רוחאללה ח'ומייני והאירועים שהתרחשו בזריה בשנת 2015.

הספר יצא לאור בהוצאת «נשר בין־אל־מלאל» (הוצאה לאור בינלאומית), ועוסק בחייו של זכזכי, בהתפתחותו הרעיונית ובפעילותו החברתית על רקע ההיסטוריה המודרנית של ניגריה. במקום להתמקד בדמותו הציבורית המוכרת, ג'וואדי חוזרת לשנות התעצבותו ומתחקה אחר הדרך שהובילה אותו למעמד בולט בתנועה האסלאמית בניגריה.

אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא היכרותו של זכזכי עם הגותו של האימאם ח'ומייני והשפעתה של המהפכה האסלאמית באיראן על דרכו הרעיונית והחברתית. רוחאללה ח'ומייני, איש דת שיעי איראני ומנהיג המהפכה האיראנית בשנת 1979, עמד בראש המהפכה שהביאה לקץ שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי ולהקמת הרפובליקה האסלאמית של איראן. הוא הנהיג את הרפובליקה מבחינה פוליטית ודתית עד מותו בשנת 1989. הגותו והנהגתו השפיעו גם על זרמים אסלאמיים מסוימים מחוץ לאיראן. דרך סיפור חייו של זכזכי, הספר בוחן את השפעתן של רעיונות אלה בהקשר החברתי והדתי של ניגריה.

זריה היא עיר במדינת קדונה שבצפון ניגריה, ששמה נקשר לאחד האירועים הכואבים ביותר בתולדות השיעים במדינה בעת המודרנית. בין 12 ל־14 בדצמבר 2015 תקף צבא ניגריה חברים ותומכים של התנועה האסלאמית בניגריה. על פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, יותר מ־350 בני אדם נהרגו באירועים. גם המרכז הדתי «באקייתאללה», שהיה קשור לתנועה, נהרס, והשייח' איברהים זכזכי נעצר. האירועים הביאו את מצבו של זכזכי ואת פעילותה של התנועה האסלאמית בניגריה לתשומת לבם של כלי התקשורת הבינלאומיים.

עם זאת, אירועי זריה הם רק חלק מהמסלול המתואר בספר. ג'וואדי קושרת בין חיי המשפחה של זכזכי, התפתחותו הרעיונית ופעילותו החברתית, ומציגה את אירועי 2015 כחלק מסיפור רחב יותר. כך, כדי להאיר את הרקע לאירוע היסטורי, היא חוזרת לשנים שבהן התגבשה אישיותו של גיבור הספר.

הרעיון לכתיבת הספר עלה לאחר שג'וואדי צפתה בריאיון שעורר את עניינה בנושא, בשנת 1399 בלוח השנה האיראני — תקופה החופפת לחלק משנות 2020 ו־2021. היא הקדישה ארבע שנים למחקר ולאיסוף מידע, ולאחר מכן שנה נוספת לכתיבה. הספר, המשתרע על פני 176 עמודים, מספר את סיפור חייו של זכזכי ומשלב בו פרק מההיסטוריה המודרנית של השיעים בניגריה.

באמצעות סיפור חייו של השייח' איברהים זכזכי, הספר «איש מזריה» מחבר בין השורשים המשפחתיים, ההתפתחות הרעיונית והאירועים ההיסטוריים שעיצבו את דרכו. המפגש בין סיפור אישי לבין התמורות הרעיוניות והחברתיות בניגריה עומד במרכזו.