נרטיבים קצרים, יוצרי קולנוע צעירים ותחרות בין 170 יצירות בטהרן

המהדורה ה-15 של פסטיבל הסרטים הבינלאומי 100 הסתיימה בטהרן לאחר ארבעה ימים של הקרנת סרטים קצרים ותחרות ביניהם, קיום תוכניות הכשרה והשתתפותם של יוצרי קולנוע איראנים וזרים. הפסטיבל מתמקד בתחרות בין סרטים שאורכם 100 שניות.

מהו פסטיבל הסרטים 100?
פסטיבל הסרטים 100 הוא אחד האירועים המקצועיים בתחום הקולנוע הקצר באיראן. הרעיון המרכזי שלו הוא לספר סיפור, להעביר רעיון או להציג תפיסה קולנועית בזמן הקצר ביותר האפשרי. במסגרת המרכזית של הפסטיבל, הסרטים אינם יכולים להיות ארוכים מ-100 שניות.

הפסטיבל החל את פעילותו בשנת 2003 והתמקד בסרטים באורך 100 שניות, בתקופה שבה הפקת סרטים קצרים במיוחד עדיין לא הייתה נפוצה כפי שהיא כיום. הרעיון שעמד בבסיסו היה לנצל את האפשרויות שמציע הקולנוע הקצר כדי להעביר רעיונות במהירות ובאופן יצירתי, לגלות כישרונות חדשים וליצור מסלול שיאפשר ליוצרי קולנוע צעירים להשתלב בזירה המקצועית.

התמציתיות והיצירתיות הן בין המאפיינים המרכזיים של הפורמט. מדובר בסרטים שנועדו להיות יצירות קולנועיות עצמאיות, ולא תשדירי פרסום, קליפים או קטעים מתוך סרטים באורך מלא.

המהדורה ה-15: ארבעה ימים בטהרן
המהדורה ה-15 של הפסטיבל, בניהולה של מוח'דסה פירהאדי, התקיימה בספטמבר 2026 בלשכת האמנות של ארגון התעמולה האסלאמי בטהרן. המהדורה התמקדה בשלושה צירים: «המאבק למען העתיד», «המאבק למען ילדי העולם» ו«המאבק למען המולדת».

בסך הכול התקבלו לתחרות 170 יצירות: 36 במסגרת הלאומית, 29 במסגרת הבינלאומית ו-105 במסגרת המיוחדת «המאבק למען המולדת».

במסגרת הלאומית עסקו הסרטים בנושאים ובהם הכלכלה הלאומית, ההיסטוריה והזהות הלאומית והשפה הפרסית. המסגרת הבינלאומית, תחת הכותרת «המאבק למען ילדי העולם», התמקדה בסבלם של ילדים שנקלעו למלחמות, ואילו המסגרת המיוחדת «המאבק למען המולדת» נוצרה על רקע התנאים המלחמתיים והחברתיים של השנה.

במסגרת המיוחדת, בניגוד לפורמט הרגיל של הפסטיבל, יכלו היוצרים להגיש סרטים שאורכם עולה על 100 שניות, עד 300 שניות לכל היותר.

מההקרנות לסדנאות ההכשרה
פעילות הפסטיבל לא הסתכמה בהקרנת הסרטים ובתחרות. לצד ההקרנות התקיימו תוכניות הכשרה וסדנאות שנועדו להעמיד את ניסיונם של יוצרי קולנוע ותיקים לרשות הדור הצעיר. במסגרת זו התקיימו סדנאות «מאה דרכים», שבהן השתתפו אנשי קולנוע איראנים, ובהם עלירזה דאוודנז'אד וסירוס מוקדאם.

מוחמד קומי, ראש ארגון התעמולה האסלאמי, הגיע גם הוא ללשכת האמנות ביום הראשון של הפסטיבל, כדי לעקוב אחר התוכניות ולבקר בהקרנות.

הזוכים במסגרת הלאומית: מבינה מלאכותית ועד קולנוע עלילתי
בקטגוריית הבינה המלאכותית במסגרת הלאומית, הסרט «הקו האדום», בבימוי מוחמדרזא דהקאן, נבחר לסרט הטוב ביותר.
בקטגוריית הסרטים התיעודיים לא הוענק פרס לסרט הטוב ביותר, ואילו «החור», בבימוי אברהים מוראדי, זכה בתעודת הוקרה. גם בקטגוריית האנימציה לא הוענק פרס לסרט הטוב ביותר, והסרט «המולדת», בבימוי חסני עג'מי, זכה לציון לשבח.

בקטגוריית הסרטים העלילתיים זכה «שלום, מלכה», בבימוי אחמד חיידריאן, בפרס הסרט הטוב ביותר, ואילו «מערכת האזעקה», בבימוי סייד עלירזא זארעי, קיבל תעודת הוקרה.

«המאבק למען ילדי העולם»: המלחמה מנקודת מבטם של יוצרי הקולנוע
במסגרת הבינלאומית, שנשאה את הכותרת «המאבק למען ילדי העולם», הסרט «הבטחתו של אבא», בבימוי אמירחוסיין מלכזאדה, נבחר לסרט הטוב ביותר בקטגוריית הבינה המלאכותית, ואילו «הפצע», בבימוי סייד מוחסן מוהאג'רי, קיבל תעודת הוקרה.

בקטגוריית האנימציה נבחר «העקבה הכחולה», בבימוי פחימה קאעדי, לסרט הטוב ביותר, ואילו «הבלתי נראה», בבימוי רזא חמידי-מוטלאק, קיבל תעודת הוקרה.

בקטגוריית הסרטים התיעודיים לא הוענק פרס לסרט הטוב ביותר. בקטגוריית הסרטים העלילתיים נבחר «העד», בבימוי חמיד קאאמי-מהר, לסרט הטוב ביותר; «ביטורה», בבימוי מוחמד סאלחי, זכה בפרס הבימוי הטוב ביותר, ואילו «מה שלא קרה», בבימוי בטול ג'וני, קיבל תעודת הוקרה.

«המאבק למען המולדת»: המאפיין הייחודי של המהדורה ה-15
המסגרת המיוחדת «המאבק למען המולדת» הייתה אחד המאפיינים הבולטים של המהדורה הזו. היא נוצרה על רקע התנאים המלחמתיים והחברתיים של השנה ואפשרה להפיק סרטים באורך של עד שלוש דקות.

בקטגוריית האנימציה נבחר הסרט «האם», בבימוי זיינב זמאנִי, לסרט הטוב ביותר.

בקטגוריית הסרטים התיעודיים זכה «האחת עם הקעקוע», בבימוי מסעוד דהנאווי, בפרס הסרט הטוב ביותר, ואילו «הסירים», בבימוי חמיד זארע-יזדי, קיבל תעודת הוקרה.

בקטגוריית הסרטים העלילתיים זכו «האהוב של אבא», בבימוי ג'לאל מוחבי, ו«משמרת נוספת», בבימוי אמיר מוזלומי, שניהם בפרס הסרט הטוב ביותר. «אבא בנדרי», בבימוי בהמן רזאאי, זכה בפרס המיוחד של חבר השופטים.

בקטגוריית הבינה המלאכותית במסגרת זו לא הוענק פרס לסרט הטוב ביותר.

תמיכה בהפקה: פרסים לפרויקטים שטרם הופקו
אחד החידושים במהדורה הזו היה המסגרת «תמיכה בהפקה». בניגוד לתחרות המרכזית, היא לא נועדה לסרטים שכבר הופקו, אלא לתמיכה בהצעות ובפרויקטים שנמצאים עדיין בשלבי הפקה.

במסגרת זו נבחרו הפרויקטים «שתי נשים», בבימוי עלי מלכשאהי; «צלצל בפעמון שלי», מאת מזיאר טהראני; ו«2098», מאת מהדיה ג'עפרי.

כמו כן הוענקו תעודות הוקרה ל«הגיבור», בבימוי מוחמדרזא אעתקאדי, ול«טראמפף», בבימוי רזא חמידי-מוטלאק.

פרס «בדבדק» לקולנוע לילדים
לצד המסגרות המרכזיות העניק הפסטיבל גם פרס מיוחד בשם «בדבדק», שנועד לעודד יצירה בתחום קולנוע הילדים. במהדורה זו הוענק הפרס לסרט «החותם שננשך», בבימוי עלי סאלחי.

המהדורה ה-15: המשכה של מסורת בת 23 שנים
טקס הנעילה של המהדורה ה-15 של פסטיבל הסרטים הבינלאומי 100 התקיים באולם אנדישה שבלשכת האמנות, בנוכחות מוחמד קומי, ראש ארגון התעמולה האסלאמי, חברי חבר השופטים ואנשי תרבות וקולנוע. במהלך הטקס הוכרזו הזוכים בקטגוריות השונות.

לאחר יותר משני עשורים, פסטיבל הסרטים 100 ממשיך להתמקד ברעיון שעיצב את זהותו מלכתחילה: לדחוס רעיון ולספר אותו בזמן הקצר ביותר האפשרי.

עם זאת, המהדורה ה-15 הראתה כי האירוע כבר אינו מוגבל לפורמט של 100 שניות. המסגרת הבינלאומית, הנושאים הקשורים לילדים שנפגעו ממלחמות, המסגרת המיוחדת «המאבק למען המולדת», סדנאות ההכשרה, התמיכה בהפקה וההתמקדות בקולנוע לילדים הרחיבו את היקף פעילותו.

מאז המהדורה הראשונה בשנת 2003 ועד למהדורה ה-15 בשנת 2026, פסטיבל הסרטים 100 ממשיך להציב שאלה פשוטה: האם 100 שניות מספיקות כדי לספר עולם שלם?